Nathalie Belhassen 

 

שפת הימבּשה

אחת לשנה, על שפת הים,

הרחק, הרחק מעין אדם,

נפגשים בחצות, לאור הלבנה:

סוס, כלבלב, קיפוד ושושנה.

מולם, מבעד למים צלולים,

כמו השתקפות משונה בגלים:

סוסון-ים וקיפוד-ים, שושנת-ים לצדם,

ואפילו כלב-ים (הוא חיה של גם וגם). 


שם הם חולקים שפה משותפת,

כולם דוברים "ימבשה" שוטפת.

אלו מספרים על הבתים, על הכפרים,

על השדות הירוקים הנפרשים בעמקים,

ואלו מספרים על אלמוגים ועל דגים,

וממתיקים איתם סודות שנחבאו בעומקים.


אך את כוכב הים מגיע לבקר

אורח מיוחד ממקום אחר -

כוכב משאלות קטן וזורח,

משביל החלב, פינת הירח.

והוא מספר איך נפל מן השמים,

התעופף בחלל וצלל אל המים.


על החול הרטוב ובין קצוֹת הגלים,

נשטפים הגבולות, נשכחים הבדלים,

ולפני הזריחה, לקראת סוף הפגישה,

הם תמיד משחקים קצת ב-"ים-יבשה".


ברור לי לגמרי שהכל אמיתי,

כי כוכב המשאלות ביקר גם אותי,

בלילה, בחלום, סיפר על הפגישה

וגילה לי איך אומרים שלום בשפת הימבשה.

 

כשהשחר עלה, נשכחה המילה,

אך כמו צדף בחול, נשארה משאלה:

אם אי-פעם ימצֵא ילד-ים,

בחוף קרוב או בקצה העולם,

גם אני אשמח (בבקשה!)

לקבל הזמנה לפגישה.

 

בינתיים אחכה לו, לכוכב המשאלות.

כשישוב לבקר באחד הלילות,

אבקש בנימוס, בלי היסוס, בלי בושה:

"למד אותי, למד את שפת הימבשה,"

ואגניב לחלום עיפרון ומחברת,

לכתוב בה את כל המילים למשמרת.

טקסט ואיור: © כל הזכויות שמורות לנטלי בלהסן 2017/2006